רק בגלל הרוח

לא מזמן חזרתי משיט בן שמונה ימים על יאכטה, מסע מופלא, מסע שעם כל יום שעבר בו הפך להיות גם מסע פנימה אל תוכי.

חוויה מכוננת בה הייתה לי הזכות לחוות את הביטוי 'החופש להיות', חוויה שמילים לא יכולות לה.

מאז אני מזכירה לעצמי לשטוף את אבק היומיום מהנשמה באופן שוטף ולא רק במסגרת חופשה שכזאת, משתדלת לשמר את הרגעים המופלאים ומבקשת לאמץ את התובנות שלי ממסע זה בהתנהלותי היומיומית:

• כשיש גלים שעולים ויורדים לדעת 'לתפוס' אותם לטובתי ולגלוש עליהם.

• להשתמש גם ברוחות לטובתי ובהתאם לנסיבות, ולזכור שלפעמים דווקא ההליכה נגד הרוח היא זו שיכולה לקדם אותי, ' עפיפונים עפים הכי גבוה כנגד הרוח, לא ביחד אתה.'

• לדעת מתי לנוע בקצב שתנאי הטבע מכתיבים ומתי 'להפעיל מנוע' ולהכתיב בעצמי את הקצב.

• להשכיל ולהשתמש בכל המשאבים שלי בחוכמה.

• לדעת שלחוף מבטחים ניתן להגיע בהרבה דרכים, לאו דווקא הדרכים הקצרות הן הבטוחות והנכונות יותר.

• לסמן יעד ולעשות כל שצריך כדי להגיע אליו, ואם תנאי הדרך מכתיבים תנועה בקצב איטי משתכננתי, זה בסדר גמור להתפרקד בינתיים על הסיפון ולהתמסר לרגעים מדהימים של שקט והנאה, כשיבשילו התנאים- להמשיך בדרך.

• להיות שקטה אך ערנית לנעשה סביבי, לקרא טוב את המפה, להבחין בתנאי הדרך ולהיצמד למצפן שמזכיר לי כל הזמן את הכיוון,

• להסתכל מסביב ולבדוק מי עוד נע לידי בים החיים הרחב הזה ולמצוא את הדרך לנוע זה לצד זה.

• לדעת להרים מפרש אך לא פחות חשוב לדעת לעצור ולהטיל עוגן כשצריך .

• בין לבין להתבונן, ליהנות ולהודות על כל מה שהעולם היפה הזה מציע: על הכחול של השמים והים, על השמש וגם על העננים, על השקט כמו על הסערה ולדעת שהכל כשורה.

בסופו של דבר, כך או אחרת, אגיע בדיוק למקומות שאליהם הייתי צריכה להגיע, ואלו מקומות נפלאים!